האשם נ' עמיר דגן חברה לשיווק 1996 בע"מ

פסק דין

1. התובע בעל משק חקלאי ובעל כששים עגלים. עגלים הגיש תביעה זו לפיצויים כנגד הנתבעת בגין מותם של שמונה עגלים אשר על פי הנטען נגרם מותם בגין תערובת ששיווקה הנתבעת לתובע.

2. הנתבעת כפרה בטענות התובע וטענה להעדר כל קשר סיבתי בין אספקת התערובת לבין מותם של העגלים. לחילופין טענה כי אם הוכיח התובע דבר מה הרי שהוכיח כי קיים קשר בין אספקת תערובת מיום 17.6.07 בו מת עגל אחד בלבד.

כל יתר העגלים מתו לאחר שאכלו מתערובת אחרת מאוחרת מיום 12/7/07 (וראה לעניין זה גם חוות דעתו של השמאי מטעמן מטעם התובע אשר כתב בחוות הדעת כי לאחר מותו של העגל הראשון "הופסקה האבסת העגלים ונרכשה תערובת חדשה. כמו כן חלוקים הצדדים בשאלת גובה הנזק שנגרם לתובע כתוצאה ממות העגלים.

3.הצדדים הגיעו להסכמה בדבר מוסכמות ופלוגתאות (ראה מוצג צד' 1 מיום 12.6.12). אשר בהתאם לאמור במסמך זה, מוסכם על הצדדים כי הנתבעת סיפקה תערובות לעגלים שגידל התובע במועדים הרלוונטים לתביעה ובתאריכים הבאים : 15.4.07, 15.5.07, 17.6.07, 12.7.07. כמו כן מוסכם על הצדדים כי ביום 2.7.07 מת אחד העגלים ברפת שבבעלות התובע וביום 24.7.07 מתו שבעה עגלים נוספים.

בנוסף הסכימו הצדדים כי פסק הדין (תמציתי וקצר) יינתן על סמך החומר שבתיק.

4.המחלוקת בין הצדדים נסבה בשאלה האם קיים קשר סיבתי בין התערובת שסיפקה הנתבעת לבין התמותה בעגלים. מחלוקת נוספת כפי שנרשמה היא מהו היקף נזקי התובע ואם יוכח קשר סיבתי בין התערובת שסופקה על ידי הנתבעת לבין מקרה התמותה.

5.הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם ובעקבות המחלוקת והפער בין חוות הדעת מינה בית משפט בהסכמה מומחה מטעמו ובעניין זה הנני דוחה את טענת התובע כי לא היתה הסכמה (ראו פרוטוקול מיום 11.4.11 והחלטה מיום 12.6.11) כאשר המומחה שמונה הוא גולדשטיין גדעון ז"ל (להלן: "המומחה").

6.המומחה ציין בחוות דעתו מצד אחד את דרישת הבלתי מבוססת לדעתו, של התובע בתביעתו בסך של 183,628 ₪ בצירוף ריבית והצמדה ומאידך פירט גם את עלות המזון וכן את המועדים בהם מתו שמונת העגלים כאמור לעיל.

7.המומחה בדק וציין בחוות דעתו כי לפי חשבונות רכישה נוספות של התערבות כפי שצורפו לכתב התביעה הוא למד שהתובע התחיל לקנות תערובת מספקים אחרים רק לאחר מותם של שבעתם העגלים (עמוד 6 סיפא לחוות הדעת) מכן שהמומחה מצא קשר סיבתי בין תמותת העגלים לבין אספקת התערובת.

8.מאידך, המומחה לא קיבל את האמור בחוות דעתו של שמאי התובע הן בנוגע למשקל העגלים שלא תאם את החשבוניות שהוצגו בפניו. המומחה הסביר את עקרונות השומה שלקח בחשבון ואת השיקולים שהובאו ובעקבות זאת ערך תחשיב (עמודים 9-12 לחוות דעתו) שבעקבותיהם המליץ לפצות את התובע בגין עלות התערובת שהושמדה בסך של 12,710 ₪, תמותת עגלים בסך של 45,065 ₪ ועליות אחזקה נוספות בסך של 18,032 ₪ בשל עיכוב בהתפתחות ועליה במשקל של העגלים בעקבות צריכת התערובת הלקויה.

סה"כ 75,807 ₪.

9.ככלל בית המשפט יקבל את עמדתו של המומחה מטעמו ובמקרה שלפניי לא מצאתי נימוקים לסטות מכלל זה ועל כן הנני מקבל את ממצאיו ומסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט ומעדיפם על פני חוות דעת מומחי הצדדים שכן סבורני שהמומחה המנוח ידע יפה להתמודד עמם והנני מקבל את ממצאיו ומסקנותיו במלואן.

מאחר ומדובר במומחה מוסכם, ולנוכח העובדה שהצדדים הסכימו שיינתן פסק דין על סמך החומר שבתיק יש הצדקה מלאה לקבל את הממצאים והמסקנות של מומחה זה.

10.אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 75,807 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום כתיבת חוות הדעת של המומחה, 6.3.12 ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן אני מחייבה בהוצאות המשפט (אגרות) ושכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ בצירוף מע"מ.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ג, 26 יוני 2013, בהעדר הצדדים.